יום שני, פברואר 27, 2017

בפעם הראשונה בטירת כרמל: ייערך כנס משותף להורים צעירים ואנשי חינוך לגיל הרך. מאת: אלי אבוחצרה

במסגרת הניסיון ליישם את תפישת החינוך המשותפת לראש העיר אריה טל ולמנהל המחלקה לחינוך שלומי דהן, שקובעת כי החינוך מתחיל עוד בראשית חייו של הילד, יתקיים ביום שני ה-27/03/17 באולם אשכול פיס בטירת כרמל, כנס שנתי משותף להורים צעירים ולאנשי חינוך בתחום הגיל הרך.
 
צילום: יח"צ
במהלך הכנס, שאורגן וקודם ע"י הפורום העירוני לגיל הרך והרכזת העירונית לתחום הורים לילדים בגיל הרך מיכל איזנברג, שהפיקה אותו במשותף עם נתנאל בטש, עמית ליבר, לילך ביגר, דיצה להט וענת בר, מנהלת תחום הגיל הרך בטירת כרמל, ישמעו ההורים הצעירים הרצאה של מנהלת מכון אדלר, ד"ר אנבאלה שקד שהנושא שלה יהיה 'חינוך ללא עונשים'. בנוסף, יעסוק הכנס במעורבות ההורים בחינוך ילדיהם.

בהמשך לתוכנית העבודה בנושא חינוך הגיל הרך, יועבר בקרוב סקר עירוני לכל ההורים הצעירים בטירת כרמל שיהווה שלב ראשון בתהליך בניית מערך שירותים לטובת ההורים הצעירים בעיר.

יום חמישי, פברואר 23, 2017

משבר דיור חמור מכעיס מאוד את הזוגות הצעירים בטירת כרמל...של סוף שנות השישים. מאת: אלי אבוחצרה

העיר טירת כרמל, הוקמה בראשיתה של מדינת ישראל כמעברת עולים ועם השנים היא הפכה למועצה מקומית שעיקר תכליתה היה קליטת עולים חדשים. בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, הסתיימה בטירת כרמל בנייתה של השכונה הדרומית (גיורא) שנועדה לקלוט את גל העלייה ההמוני שהגיע ממדינות צפון אפריקה ובעיקר ממרוקו, שנשא בקרבו משפחות מרובות ילדים.
כרמל אליאש ז"ל באחד מרגעי התהילה שלו. צילום: ויקיפדיה.
משפחות העולים, שממוצע הילדים בהן היה בין תשעה לעשרה ילדים שהגיל שלהם נע בין שנתיים לעשרים וארבע שנים, עלו לישראל דרך מחנה העולים בעיר הנמל מארסיי שבצרפת והגיעו לארץ ישירות לדירות שהוכנו עבורן בערים השונות ובתוכן גם העיר טירת כרמל. לאחר מספר שנים בישראל, הילדים הבוגרים של משפחות העולים בטירת כרמל החלו להינשא ולהקים משפחות משלהם. התהליך הטבעי הזה, יצר בטירת כרמל מחסור אדיר בדירות לזוגות צעירים שנאלצו לגור עם ההורים בדירות שהפכו עם השנים לצפופות ולא מתאימות.
צילום מתחילת שנות השבעים שבו אני יושב ביחד עם אחותי יפה וונטורה שהיא ובעלה זכו להכלל בין מקבלי דיור הקבע בשכונת בן צבי החדשה. לצידנו יושבת האחיינית שלי, לידיה בנו שלימים החזיקה בזיכיון של 'בורקס סמי' בטירת כרמל. הצילום באדיבותם של יפה ויעקוב ונטורה.
בבחירות לראשות מועצת טירת כרמל שנערכו בחודש נובמבר 1969, נבחר כרמל אליאש לראש המועצה השישי של טירת כרמל. כרמל אליאש, שעד לבחירתו לתפקיד ראש המועצה של טירת כרמל למד בפקולטה למדעי המזרח של אוניברסיטת חיפה, הפסיק מייד את לימודיו וזאת כדי להעניק לתושבי טירת כרמל את השירות הציבורי המיטבי. כבר עם כניסתו לתפקיד, הפעיל כרמל אליאש לראשונה בארץ ישראל את מדיניות הדלת הפתוחה ללשכת ראש המועצה. אלפים מתושבי היישוב הקטן, פקדו באותה עת את דלתו ופגשו אותו ללא מתווכים וללא שומרים והם עשו זאת בעיקר כדי לשתף אותו בבעיות השוטפות שלהם והוא מצידו, עשה כל מה שניתן כדי לעזור לבני היישוב שלו.
אחד מהצריפים הבודדים שנשארו מהשכונה החדשה שהפלישה אל הבתים בה גרמה למשבר וזעזוע במדינה. צילום: אלי אבוחצרה 
בין אלפי התושבים שפקדו את לשכתו של ראש המועצה כרמל אליאש באותם זמנים, היו גם עשרות רבות של משפחות צעירות שנתקעו בבית הוריהם בגלל המחסור החמור בדירות ובגלל בעיות בירוקרטיה. באותה העת, עמדו בדרומה של טירת כרמל, 90 דירות דו משפחתיות ריקות (הצריפים בשכונת בן צבי) שנבנו על אדמתו של עארסן הערבי שהועבר עם בני משפחתו לאזור הערבי של טירת כרמל. ראש המועצה כרמל אליאש, שהבין וכאב את כאבן של המשפחות הצעירות בטירת כרמל שנאלצו לחיות בדוחק ובצפיפות בדירות שבהן גרו ההורים והאחים שלהם, פנה לכל הגורמים הרלוונטיים באותם זמנים ובהם גם לראש הממשלה גולדה מאיר, כדי לבקש עזרה למשפחות הצעירות וכאשר גם זה לא עזר, החליט כרמל אליאש, ליזום מהלך אמיץ שזעזע את מדינת ישראל של אותם ימים.
שכונת בן צבי שנראית היום כמו אחרי רעידת אדמה, נכללת בתוכנית פינוי בינוי שיוזמת העירייה בשיתוף עם משרד השיכון. צילום: אלי אבוחצרה,
ראש המועצה כרמל אליאש, כינס במהלך שנת 1971 את כל המשפחות הצעירות שנקלעו למשבר דיור חמור בטירת כרמל והורה להם לפלוש לדירות החדשות והריקות שעמדו בשכונת בן צבי וזאת תוך לקיחת אחריות אישית שלו על ה מעשה הלא חוקי. ואכן כך היה בקיץ 1971. עשרות רבות של משפחות צעירות פלשו לצריפים החדשים והשתלטו על הבתים והתנחלו בהם. הפלישה המרוכזת בהוראתו ובגיבויו של ראש המועצה כרמל אליאש, גרמה למהומה ומבוכה גדולה במדינת ישראל שהייתה מדינה צעירה ומבולבלת ובשל כך ההתעניינות התקשורתית במעשה הנואש של המשפחות הצעירות חצתה את גבולות הארץ. משטרת טירת כרמל, שהייתה מורכבת באותם זמנים משוטר אחר שהלך ברגל ממקום למקום לא יכלה לתת מענה לבעיית הפולשים ובשל כך הוזעקו לטירת כרמל כוחות גדולים ממשטרת חיפה שהקיפו את מתחם הצריפים.

בשל ההתעניינות התקשורתית הגדולה, הוזמן ראש המועצה ביחד עם נציגי המשפחות הצעירות לכנסת ושם הם נפגשו עם בכירי הנהגת המדינה ובמהלך הפגישה, ראש הממשלה גולדה מאיר, נתנה לראש המועצה כרמל אליאש הבטחה שגובתה בערבויות ממשלתיות למתן פתרון מהיר למשבר הדיור בטירת כרמל, תמורת פינוי לא אלים של המשפחות מהדירות החדשות. לאחר מספר חודשים, ההבטחה קוימה וכל המשפחות הצעירות שלקחו חלק בפלישה הלא חוקית, קיבלו דירות קבע של הדיור הציבורי וחלקן אף שוכנו בדירות החדשות בשכונת בן צבי.
כרמל אליאש ז"ל, באחד מהכנסים הפוליטיים שבהם השתתף. צילום: ויקיפדיה.
בחגיגות העצמאות של 1973 בטירת כרמל, התמוטט ראש המועצה כרמל אליאש על הבמה בזמן נאומו של האורח מנחם בגין, שהיה אז ראש האופוזיציה במדינת ישראל. ראש המועצה פונה לבית חולים במצב קשה לאחר שעבר אירוע לבבי ושם נקבע מותו. המוות הפתאומי של ראש המועצה האהוב והמוערך שזכה לכבוד גדול בחוגים הפוליטיים הארציים בשל מנהיגותו ואומץ לבו, הכה רבים במערכת הפוליטית הארצית בתדהמה והשאיר צער עמוק בלב תושבי טירת כרמל הקטנה שזכרו במשך שנים רבות את תרומתו האדירה לפיתוחה של העיר שכללה בתוכה גם את בנייתו והקמתו של ביה"ס תיכון מקיף 'שיפמן' שנושא עד היום את דגל החינוך והעיצוב של הדורות הבאים בטירת כרמל. לאות הוקרה על פועלו למען תושבי העיר טירת כרמל, החליטה מועצת העיר לקרוא רחוב על שמו של כרמל אליאש וזאת כדי להנציחו לעד בלב תושבי העיר. יהי זכרו ברוך.

עשרות מורים ממחוז חיפה התארחו בביה"ס שיפמן במסגרת שבוע אורחים ומתארחים. מאת: אלי אבוחצרה

במסגרת התכנית 'שבוע אורחים ומתארחים' שמפעיל מחוז חיפה במשרד החינוך במטרה לקדם יצירה של קהילות למידה בין בתי הספר במחוז, התארחו ביום רביעי (22/02) עשרות מורים מהמחוז בביה"ס התיכון מקיף 'שיפמן' בטירת כרמל.
צילום: יח"צ
במסגרת הביקור, שנועד להוקיר את העשייה ולהעריך את עבודת הצוותים החינוכיים במרחבי חינוך והוראת למידה, התכנסו האורחים באודיטוריום של ביה"ס ושם הם קיבלו סקירה רחבה על העשייה החינוכית השש שנתית שקיימת בביה"ס תיכון מקיף 'שיפמן' בטירת כרמל.
צילום: יח"צ
לאחר הסקירה הכללית, השתתפו המורים האורחים בסדנאות לתחומי דעת וביניהן: סדנה לקרימינולוגיה, סדנה ללשון, סדנה לגיאוגרפיה וסדנאות להיסטוריה וחינוך מיוחד. במהלך הסדנאות, הוצגו למורים האורחים שיטות הוראה ייחודיות ובהן גם ההערכה החלופית הבית ספרית.

יום שלישי, פברואר 21, 2017

פרויקט השיקום של השכונות הוותיקות בטירת כרמל יצא לדרך ויתחיל בשכונות הדרומיות. מאת: אלי אבוחצרה

במסגרת הפרויקט 'ישן מול חדש' שיזם ומוביל כיום ראש העיר אריה טל, החלו השבוע עבודות השיפוץ והשדרוג של חלק מהרחובות בשכונות הדרומיות של העיר ובהם הרחובות: נתן אלבז, בן צבי, רזיאל והאלה.
צילום: יח"צ
במסגרת הפרויקט, שמתבצע במימון משרד השיכון ובפיקוח של מנהל מחלקת חזות העיר, אריה ווגנר, ייהנו המבנים הנכללים בפרויקט מפיתוח ושדרוג החצרות והגינות תוך התאמתם לתהליך ההתפתחות הכללי שעוברת טירת כרמל.
צילום: יח"צ
ראש העיר אריה טל: "הפרויקט הנוכחי, מהווה את יריית הפתיחה ליישום הבטחתי לתושבי השכונות הוותיקות בדבר הצורך והחובה של העירייה והממשלה להשקיע תקציבים לשדרוג השכונות הוותיקות, במקביל להשקעה בתהליך הפיתוח הכללי של טירת כרמל".

יום שני, פברואר 20, 2017

תלמידים מביה"ס שיפמן משתתפים בפרויקט שיתופי להכרה ושמירה על הכרמל. מאת: אלי אבוחצרה

במסגרת הפרויקט החינוכי 'אני כרמלי' שמטרתו להכשיר תלמידים מכיתות ב' ועד י' שלומדים באזור הרי הכרמל להיות שליחי המרחב הביוספרי שבתוכו חיים בני אדם שהמערכת האקולוגית היא חלק בלתי נפרד מסביבת החיים שלהם, משתתפים תלמידים מביה"ס תיכון מקיף 'שיפמן' בטירת כרמל, בפרויקט שיתופי להכרה ושמירה על הכרמל, שלוקחים בו חלק תלמידים מבתי ספר בעוספיא, דליית אל כרמל ויישובי  חוף הכרמל. את הפרויקט החשוב, הפיקה רשות הטבע והגנים בשיתוף עם עיריית טירת כרמל והצוותים החינוכיים של בתי הספר השונים.
צילום: יח"צ
במסגרת הפעילות בפרויקט, יוצאים התלמידים לסיורים הנערכים באזורים שונים בכרמל שבמהלכם הם עוברים הכשרה ע"י צוות מדריכים מרשות הטבע והגנים להיות שגרירים של המרחב הביוספרי בכרמל שיסבירו למבקרים בכרמל על החשיבות שיש לשמירה עליו עבור הדורות הבאים. בסוף הפרויקט ולאחר שישלימו את ההכשרה, יובילו התלמידים שהשתתפו בפרויקט בעירם, תוכנית שמטרתה להעלות את המודעות לשמירה על הכרמל בקרב בני  הקהילה שלהם.
צילום: יח"צ
במהלך הפעילות השוטפת של הפרויקט, גילו התלמידים שהשתתפו בו עניין רב בחומר הנלמד וגם אמרו מילים חמות על תהליך הלמידה ובהם התלמיד אלעד נחמני שסיפר:  "הפרויקט הזה העניק לי ידע על הכרמל ועל החי והצומח שבו וגם על החשיבות בשמירה עליו. כל הסיורים שהשתתפנו בהם היו מלווים בחוויות נעימות ומצחיקות וזכינו גם להכיר ילדים מיישובים שונים ומדתות אחרות".


מעין ויסלר- רכזת התוכנית בבית ספר שיפמן: "תוכנית 'אני כרמלי' חושפת את התלמידים למפגש רב תרבותי ודתי אשר מספק להם חוויה מעצימה ומלמדת. במהלך תהליך ההכשרה, התלמידים מכירים את הכרמל, מטיילים ומתוודעים לקהילות, יישובים ודתות שונות סביב הכרמל והכול נעשה במטרה לשמור ולהגן על הכרמל כדי שכל תושבי האזור יוכלו ליהנות ממנו. לאחר ההכשרה התלמידים יהפכו  לחלוצים ולשגרירים אשר יובילו את השינוי גם בטירת כרמל". 

יום שבת, פברואר 18, 2017

קפטן שמועתי של שנות השישים. מאת: אלי אבוחצרה

בבית הערבי הנטוש שעומד בפאתי השביל שמוביל לנקבת עין קדם ולנקיק המים שממוקמים מזרחית לביה"ס שיפמן בטירת כרמל, גרה עד לפני כמה עשרות שנים משפחה ערבית שבראשה עמד אדם בשם 'עארסן'. הסיפור של עארסן ובני משפחתו עם העיר טירת כרמל, מתחיל אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת, עת רחשה ובחשה בשכונת גיורא שהייתה מאוכלסת בעיקר בעולים חדשים מצפון אפריקה, שמועה על שני מרגלים מצריים שנתפסו בביתו של עארסן הערבי שגר עם משפחתו בשטח ההפקר שבין הבסיס הצבאי הקטן 137 למבואות הדרומיים של השכונה.
 
צילום: אלי אבוחצרה
יום אחרי שפרצה השמועה, בשעת לילה מאוחרת, חצו מספר משאיות צבאיות בדהרה את הדרך הראשית בשכונת גיורא שהובילה לביתו של עארסן ובמשך כל אותו הלילה נשמעו צעקות מביתו. האימהות והאבות ברוב הבתים היו כאמור עולים חדשים ולא ממש הבינו מה קורה וביקשו מהילדים לסגור את החלונות ולא להסתכל החוצה. בבוקר שלמחרת, נצפו שוטרים וחיילים בשטח האדמה של עארסן כשהם חופרים ומחפשים באדמה ובין השיחים והמראה הזה רק הגדיל והעצים את השמועה שהלכה והחמירה עם השעות עד שמישהו סיפר כי שני המרגלים שנתפסו בביתו של עארסן, תכננו לבצע פעולת נקם כנגד היהודים שגרים בטירה וזאת כתגובה על התבוסה שהנחיל צה"ל לצבא המצרי במלחמת ששת הימים.
 
צילום: אלי אבוחצרה
כעבור יומיים, בזמן שהייתי בדרכי עם אימא חנה לביה"ס 'הגבעה' (יגאל אלון) וכל שכונת גיורא שצפה וקצפה מחרושת השמועות המפחידות שהתרוצצו בכל בית ובית בשכונה, ראיתי לפתע שני דחפורים ענקיים חוצים את השכונה בדרכם לשטח האדמה של עארסן. כאשר חזרתי עם אימי מביה"ס לאחר מספר שעות, ראיתי שלא נשאר כלום מהבית של עארסן וגם לא נשאר כלום מדיר העזים והכבשים שהיה בסמוך לבית וגם את שטח הגידולים החקלאיים שיטחו הדחפורים...שאלתי את אימא שלי למה הם הורסים את הבית של עארסן הערבי? אימא חנה היקרה, שהייתה אישה תמימה ונאיבית שכל עולמה הסתכם בגידול הילדים וטיפול בבעל, האמינה בגל השמועות שהציף את שכונת גיורא באותם ימים וענתה לי בתמימות כי עארסן והילדים שלו בגדו ביהודים ועכשיו החיילים שלנו זרקו אותם מאחרי הגבול...אני כמובן האמנתי לכל מילה שאימא שלי אמרה וסיפור הבגידה של עארסן הערבי ומשפחתו, ליווה אותי עד לימים האלה...
 
צילום: אלי אבוחצרה
באחד מימי השבוע האחרון, יצא לי במקרה לדבר עם חיים עובדיה, אחד מוותיקי טירת כרמל שהיה נער בתקופה שלאחר שנות השישים. בשיחת חולין שהתפתחה בינינו, סיפרתי לו את זיכרון הילדות שלי מהמקרה והבעתי עניין בגורלה של המשפחה. חיים עובדיה צחק והפריך בשבריר שנייה את השמועה ההזויה שפרצה אז בשכונת גיורא על עארסן ובני משפחתו ואמר לי כי הוא וחבריו משכונת ביאליק נהגו כנערים לשחק ולאכול מעצי הפרי שהיו בחצר הבית שאליו הועברו בני משפחתו של עארסן, הרבה אחרי שנת 1968...מסיפורו של חיים עובדיה עולה כי עארסן ובני משפחתו בסך הכול הועברו מהשטח בדרום טירת כרמל לבית באזור הערבי של העיר. לאחר מותו של עארסן לפני כשלושים שנה, התפזרו בני משפחתו בכפרים הדרוזים והערבים בסביבה ומאז, הבית שבו הם גרו נשאר נטוש.

כשנה לאחר שעארסן ומשפחתו הועברו מביתם הישן שעמד בשטח האדמה שהיה ממוקם מערבית לבתי המעברה הדרומית הישנה של טירה באותם ימים (אנחנו הילדים קראנו לו 'שטח הפקר' בגל הפחד), נבנתה על אותה האדמה שכונה חדשה שנקראה 'שכונת בן צבי' והכילה בתים דו משפחתיים שנבנו כולם מהחומר המסרטן 'אסבסט'. היום רוב הבתים בשכונה החדשה ננטשו ונהרסו והבתים שנשארו בה גם מיועדים להריסה.

יום חמישי, פברואר 16, 2017

געגועים לתרבות שהועלמה ונמחקה. מאת: אלי אבוחצרה

 מהזמן שעוד ינקתי את חלב אימי ועד לימים אלה, כל מערכות המידע במדינת ישראל (בתי הספר יסודיים ותיכוניים, עיתונים, ערוצי תקשורת וספרים על ההיסטוריה היהודית) גרמו לי להתבייש במדינת המוצא שלי והכריחו אותי לחשוב שהתרבות "הישראלית" (אשכנזית) היא התרבות היחידה ואין זולתה.
הרב דוד בוזגלו ז"ל
בשלהי הקיץ האחרון, נסעתי למרוקו, המדינה שבה נולדה והתעצבה משפחתי הגדולה וזאת כדי להבין אחת ולתמיד, האם יש אמת בתמונה הכול כך מכוערת שניסה הממסד הישראלי לצייר לי על מדינת מוצאי. לשמחתי הרבה, התמונה שצייר הממסד הישראלי לי ולעוד מאות אלפי ילדים ממוצא מרוקני על מקום מוצאני, הייתה רחוקה מהמציאות כרחוק מערב ממזרח ובשל הגילוי הזה החלטתי להעמיק ולחקור על התרבות המרוקנית ועל נציגיה שבלטו באיכותם הרבה לפני שנכתבה האות הראשונה במגילת העצמאות של מדינת ישראל.

גילוי אחר שהפתיע אותי, מצוי בעובדה שבכירי ההנהגה היהודית מרוקנית בזמן ואחרי מלחמת העצמאות דגלו בעשיית שלום עם האוכלוסייה הערבית בישראל בזמן שהאחרים טבחו בהם ללא רחם. הגילוי הזה מפריך את המסר העקבי שערוצי המידע הממסדיים בישראל מעבירים כאילו יוצאי עדות המזרח הם חסרי צלם אנוש ומחרחרי מלחמה...

תהליך החיפוש אחר אושיות תרבות מרוקנים, חשף אותי לרבי דוד בוזגלו שנולד בשנת 1903, בעיירה סמוכה למרקש והיה לאחד המוסיקאים והפייטנים הידועים ביותר במאה ה-20.  בהיותו נער עבר רבי דוד עם רבו לקזבלנקה ושם הוא פיתח את מסורת הפיוטים שהתבססה על השיר 'ידידות' שאותו הוא כתב והלחין כאשר היה בן 16 בלבד.
במהלך שנות צעירותו, התמחה רבי דוד בוזגלו במוסיקה האנדלוסית שאותה הוא למד מבכירי המוסיקאים הערבים שפעלו במרוקו בתחילת המאה הקודמת. בקיאותו וכישוריו המוסיקליים ביחד עם העוצמה והצלילות של קולו, הוציאו לו שם של פייטן וזמר איכותי בכל רחבי מרוקו ושירתו נדרשה ע"י ערבים ויהודים כאחד. יהודי מרוקו היו מתקבצים באלפיהם בבית הכנסת המרכזי של קזבלנקה כדי לשמוע את תפילת הבקשות שלו בשבתות וערבי חג. רבים מתלמידיו הרבים שגדלו על שיריו ולמדו אותם, משמשים היום כפייטנים מובילים בישראל ובעולם.

בין השירים הרבים שכתב רבי דוד בוזגלו, ניתן למצוא שירם על גלות וגאולה, חגים ומועדים, ארץ ישראל וירושלים וגם שירים המטיפים נגד הגאווה וגבהות הלב ובהם גם קריאה לעשיית שלום בין עם ישראל לאויביו כמו בשיר 'בינו נא מורדים' שנכתב כמענה לשירו של חיים גורי 'באב אל וואד' שנכתב בשלהי מלחמת העצמאות. 
בשנת 1965, עלה רבי דוד בוזגלו עם משפחתו לישראל והוא מצא בה קהילה מרוקנית שחוותה משבר עליה קשה שגרם לרבים בה לאבד את ביטחונם התרבותי והחברתי. כדי לחזק את הקהילה המרוקנית בישראל, נהג רבי דוד בוזגלו להסתובב בשנותיו הראשונות בישראל בעיירות הפיתוח והשכונות ושם בעזרת שיריו ולחניו הצליח לחזק את תחושת ההמשכיות של התרבות המרוקנית. 


רבי דוד בוזגלו, שהתגורר בבניין ישן בקריית ים, הלך לעולמו בשנת 1975, שנתיים לאחר מלחמת יום כיפור שהמחיר ששילמה מדינת ישראל בעקבותיה, השאיר בו צער עמוק. למרות מאות השירים שכתב הרב דוד בוזגלו וההצלחה שלהם בקרב הקהילות השונות, מעולם הוא לא הסכים לפרסם את שיריו בכתב ומעולם הוא גם לא הסכים שיקליטו את קולו....