קינתו של משורר וסופר על אובדנם של חיים באש הגיהנום. לזכרם של ההרוגים באסון השריפה בכרמל.

"נבכה השריפה אשר שרף אדונָי"
לא אין זו קינה מתשעה באב על חורבן הבית
זה מספד מר על אחים ואחיות שנעקדו בין עצי ברוש וזית

עת עלו בקודש מקורס איכות של קציני שב"ס בדרך
בחורים ובנות חיל, מיטב הנוער, איתני חוק, מוסר וערך

אל כרמילו של נביא אש ומים, הָרו של אליהו הנביא
לחלץ לכודים באש-יער, מזור והצלה להם להביא

גיבורים לעמוד בפרץ, ראשונים לכל משימה

מול מאכולת אש, דם ותמרות עשן בחיק אמא אדמה

יפים ויפות, טהורי לב ונפש ומבורכי כשרון
על שכמותם דורות שרו שירה קלאסית ורון

בעלותם אל ההר, כאיש אחד ובלב אחד
כל צמח ירוק-עלה בכל עבר נכחד

והם נחושים למלא משימה, שחובה היא וזכות
להציל אדם מן הבערה- זו להם השליחות

אל מול עינם הופיעה גיבורה כמו מעולם האגדות
מפקדת אהובה נמרצת כמו דבורה אשת לפידות

פקדה עליהם להציל עצמם, כי מאכולת האש
אחזה בכל אתר, ואת רוחם עודדה שלא להתייאש

עוד הספיקה להורות פקודות וכמפקדת וכמנהלת
מול להבות הכרמל בצונָאמי של האש האוכלת

ואחריה ניצבים קצינים אהובים, גיבורי החיל
שכל עיתותיהם קודש להגנת העם-ביום ובליל

פתע סגרו אדמה ושמיים חומה של אש מסביבָם
והם עודם על הצלת לכודים אחרים, משליכים יהבָם

מזרח בער עליהם, מערב חבָר לרוחות אז
דרום וצפון בכדור אש את הגיבורים אחז

קרבן עולה ושלמים היו גיבורי ישראל
עלו בסערה השמיימה לקדש שמו של האל

בלא מזבח, כמטחווי קשת מן המקום בו נאמר:
ותיפול אש אדוני ותאכל את העצים והעפר

ואת האבנים ואת המים אשר בתעלה ליחכָה
אתה אדוני אלוהים, צדיק אתה כי אריב אליך

חבוקים נמצאו כולם, שרופי אש, מפוחמים
כמו בתמונת שואה מן הימים האיומים

אהבה ורוך, אחוות אחים וקדושת אלוהים
ולא ירד המלאך ולא זעק-אל תשלח יד אל הנערים

תרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזילו מים
ודמעות-אש תזלוגנה מבני מלכות השמיים

עקידת בנים ובנות העשויים ללא חת
אשר למולם השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט

עקידת יצחק ורבקה, ועימם גם עקידת ישמעאל
אלה ואלה טובי בניה ובנותיה של מדינת ישראל

ועם כל בני העם ובנותיו- דם תרדנה עינָי
נבכה השריפה אשר שרף אָדונָי

לא אין זו קינה מתשעה באב על חורבן הבית
זה מספד מר על אחים ואחיות שנעקדו בין עצי ברוש וזית

עת עלו בקודש מקורס איכות של קציני שב"ס בדרך
בחורים ובנות חיל, מיטב הנוער, איתני חוק, מוסר וערך

אל כרמילו של נביא אש ומים, הָרו של אליהו הנביא
לחלץ לכודים באש-יער, מזור והצלה להם להביא

גיבורים לעמוד בפרץ, ראשונים לכל משימה
מול מאכולת אש, דם ותמרות עשן בחיק אמא אדמה

יפים ויפות, טהורי לב ונפש ומבורכי כשרון
על שכמותם דורות שרו שירה קלאסית ורון

בעלותם אל ההר, כאיש אחד ובלב אחד
כל צמח ירוק-עלה בכל עבר נכחד

והם נחושים למלא משימה, שחובה היא וזכות
להציל אדם מן הבעירה- זו להם השליחות

אל מול עינם הופיעה גיבורה כמו מעולם האגדות
מפקדת אהובה נמרצת כמו דבורה אשת לפידות

פקדה עליהם להציל עצמם, כי מאכולת האש
אחזה בכל אתר, ואת רוחם עודדה שלא להתייאש

עוד הספיקה להורות פקודות וכמפקדת וכמנהלת
מול להבות הכרמל בצונָאמי של האש האוכלת

ואחריה ניצבים קצינים אהובים, גיבורי החיל
שכל עיתותיהם קודש להגנת העם-ביום ובליל

פתע סגרו אדמה ושמיים חומה של אש מסביבָם
והם עודם על הצלת לכודים אחרים, משליכים יהבָם

מזרח בער עליהם, מערב חבָר לרוחות אז
דרום וצפון בכדור אש את הגיבורים אחז

קרבן עולה ושלמים היו גיבורי ישראל
עלו בסערה השמיימה לקדש שמו של האל

בלא מזבח, כמטחווי קשת מן המקום בו נאמר:
ותיפול אש אדוני ותאכל את העצים והעפר

ואת האבנים ואת המים אשר בתעלה ליחכָה
אתה אדוני אלוהים, צדיק אתה כי אריב אליך

חבוקים נמצאו כולם, שרופי אש, מפוחמים
כמו בתמונת שואה מן הימים האיומים

אהבה ורוך, אחוות אחים וקדושת אלוהים
ולא ירד המלאך ולא זעק-אל תשלח יד אל הנערים

תרדנה עינינו דמעה ועפעפינו יזילו מים
ודמעות-אש תזלוגנה מבני מלכות השמיים

עקידת בנים ובנות העשויים ללא חת
אשר למולם השמש זרחה, השיטה פרחה והשוחט שחט

עקידת יצחק ורבקה, ועימם גם עקידת ישמעאל
אלה ואלה טובי בניה ובנותיה של מדינת ישראל

ועם כל בני העם ובנותיו- דם תרדנה עינָי
נבכה השריפה אשר שרף אָדונָי

המילים המדהימות והכואבות בקינה זו, נכתבו ע"י אפי כהן, בן טירת כרמל, מרצה בכיר באקדמיה ללימודי ספרות, לשון ותנ"ך, איש ציבור וותיק ורב פעלים. אפי כהן בן ה-57 הוא גם סופר ומשורר שברקורד הספרותי שלו אפשר למצוא ספרים מדהימים כגון:"אהבה בצל האינתיפאדה" "בחזרה לאטלנטיס" "אבא של גיל מרגל" ו- "לא אמות כי אחיה" מתוך אוסף סיפורי אהבה.

מאת: אלי אבוחצרה