געגועים לתרבות שהועלמה ונמחקה. מאת: אלי אבוחצרה
מהזמן
שעוד ינקתי את חלב אימי ועד לימים אלה, כל מערכות המידע במדינת ישראל (בתי הספר
יסודיים ותיכוניים, עיתונים, ערוצי תקשורת וספרים על ההיסטוריה היהודית) גרמו לי
להתבייש במדינת המוצא שלי והכריחו אותי לחשוב שהתרבות "הישראלית"
(אשכנזית) היא התרבות היחידה ואין זולתה.
 |
| הרב דוד בוזגלו ז"ל |
בשלהי
הקיץ האחרון, נסעתי למרוקו, המדינה שבה נולדה והתעצבה משפחתי הגדולה וזאת כדי
להבין אחת ולתמיד, האם יש אמת בתמונה הכול כך מכוערת שניסה הממסד הישראלי לצייר לי
על מדינת מוצאי. לשמחתי הרבה, התמונה שצייר הממסד הישראלי לי ולעוד מאות אלפי
ילדים ממוצא מרוקני על מקום מוצאני, הייתה רחוקה מהמציאות כרחוק מערב ממזרח ובשל
הגילוי הזה החלטתי להעמיק ולחקור על התרבות המרוקנית ועל נציגיה שבלטו באיכותם
הרבה לפני שנכתבה האות הראשונה במגילת העצמאות של מדינת ישראל.
גילוי
אחר שהפתיע אותי, מצוי בעובדה שבכירי ההנהגה היהודית מרוקנית בזמן ואחרי מלחמת
העצמאות דגלו בעשיית שלום עם האוכלוסייה הערבית בישראל בזמן שהאחרים טבחו בהם ללא
רחם. הגילוי הזה מפריך את המסר העקבי שערוצי המידע הממסדיים בישראל מעבירים כאילו
יוצאי עדות המזרח הם חסרי צלם אנוש ומחרחרי מלחמה...
תהליך
החיפוש אחר אושיות תרבות מרוקנים, חשף אותי לרבי דוד בוזגלו שנולד בשנת 1903, בעיירה
סמוכה למרקש והיה לאחד המוסיקאים והפייטנים הידועים ביותר במאה ה-20. בהיותו
נער עבר רבי דוד עם רבו לקזבלנקה ושם הוא פיתח את מסורת הפיוטים שהתבססה על השיר
'ידידות' שאותו הוא כתב והלחין כאשר היה בן 16 בלבד.
במהלך
שנות צעירותו, התמחה רבי דוד בוזגלו במוסיקה האנדלוסית שאותה הוא למד מבכירי
המוסיקאים הערבים שפעלו במרוקו בתחילת המאה הקודמת. בקיאותו וכישוריו המוסיקליים
ביחד עם העוצמה והצלילות של קולו, הוציאו לו שם של פייטן וזמר איכותי בכל רחבי
מרוקו ושירתו נדרשה ע"י ערבים ויהודים כאחד. יהודי מרוקו היו מתקבצים באלפיהם בבית
הכנסת המרכזי של קזבלנקה כדי לשמוע את תפילת הבקשות שלו בשבתות וערבי חג. רבים
מתלמידיו הרבים שגדלו על שיריו ולמדו אותם, משמשים היום כפייטנים מובילים בישראל
ובעולם.
בין
השירים הרבים שכתב רבי דוד בוזגלו, ניתן למצוא שירם על גלות וגאולה, חגים ומועדים,
ארץ ישראל וירושלים וגם שירים המטיפים נגד הגאווה וגבהות הלב ובהם גם קריאה לעשיית
שלום בין עם ישראל לאויביו כמו בשיר 'בינו נא מורדים' שנכתב כמענה לשירו של חיים
גורי 'באב אל וואד' שנכתב בשלהי מלחמת העצמאות.
בשנת
1965, עלה רבי דוד בוזגלו עם משפחתו לישראל והוא מצא בה קהילה מרוקנית שחוותה משבר
עליה קשה שגרם לרבים בה לאבד את ביטחונם התרבותי והחברתי. כדי לחזק את הקהילה
המרוקנית בישראל, נהג רבי דוד בוזגלו להסתובב בשנותיו הראשונות בישראל בעיירות
הפיתוח והשכונות ושם בעזרת שיריו ולחניו הצליח לחזק את תחושת ההמשכיות של התרבות
המרוקנית.
רבי
דוד בוזגלו, שהתגורר בבניין ישן בקריית ים, הלך לעולמו בשנת 1975, שנתיים לאחר מלחמת
יום כיפור שהמחיר ששילמה מדינת ישראל בעקבותיה, השאיר בו צער עמוק. למרות מאות
השירים שכתב הרב דוד בוזגלו וההצלחה שלהם בקרב הקהילות השונות, מעולם הוא לא הסכים
לפרסם את שיריו בכתב ומעולם הוא גם לא הסכים שיקליטו את קולו....
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך היא תפורסם בהקדם