מחדל קשה או תפקוד ראוי להערכה...? האם העובדה שכוחות החילוץ החליטו שלא להשתמש באמצעי ההצלה שהיו ברשותם, גרמה לריבוי נפגעים באירוע השריפה ברח' אצ"ל בעיר...?
בשריפה שפרצה לפנות בוקר של יום חמישי ה-20 לדצמבר ברחוב
אצ"ל בטירת כרמל, נפגעו ארבעה עשר דיירים וכולם פונו לקבלת טיפול רפואי בבתי
החולים כרמל ורמב"ם. בין הפצועים אחד מוגדר בינוני וכל השאר נפגעו קל משאיפת
עשן וביניהם שני קטינים ושוטר מתחנת טירת כרמל. מעדויות של דיירים שנכחו במקום בזמן השריפה, עולות טענות קשות
על תפקוד כוחות ההצלה שהגיעו באיחור לאירוע וללא ציוד מתאים להצלה(סולם מתאים או
מזרון מתנפח שאמור לספוג נפילה מגובה רב) דבר שגרם לחלק מהדיירים לקפוץ מהקומה
העליונה של הבניין לאחר שחשו סכנה לחייהם. "מכבי האש הגיעו עם סולם שהגיע עד
הקומה השנייה בלבד" אומר בכעס דוד בן עשור שנפצע ביחד עם אשתו ובתו באירוע
וממשיך: "מהמקום שאני והמשפחה שלי היינו בו, זה נראה כמו בדיחה גרועה שלא
הצחיקה אף אחד. כשראיתי את חוסר האונים של כוחות הביטחון, ניסיתי להציל את בתי בת
ה-12 בניסיונות סרק לדחוף אותה לכיוון גג הבניין תוך ישיבה על אדן של חלון צר
בקומה השלישית של הבניין. הבת שלי התאבנה מהפחד ולא הייתה מסוגלת לזוז או לבצע
פעולה כלשהי שתעזור לי להציל אותה".
בשעה ארבע וחמישים לפנות בוקר של יום חמישי האחרון,
הרעידו היללות והסירנות של כוחות הביטחון את רחובותיה הצפוניים של העיר טירת כרמל.
הקולות הרמים של הסירנות הקפיצו את מרבית הדיירים באזור הזה לתוך מחשבה שמשהו איום
ונורא קרה בעיר. "התעוררתי משינה ונחרדתי מזעקת הסירנות שהגיעה מכיוון רחוב
הרצל" כך מספרת למבט תושבת העיר שגרה
במבואות הצפוניים שלה "הייתי בטוחה שיש חדירה של מחבלים לעיר ורק המחשבה הזאת
גרמה לי לשיתוק כללי" סיכמה האזרחית המבוהלת. "כוח השיטור שהגיע כחמש
דקות לאחר הקריאה הראשונה, נאלץ להתמודד עם אזרחים ודיירים לכודים שהיו במצב של
כאוס כללי וחלק מהם אף התחילו לקפוץ מהבניין. הדבר הראשון שנאלצנו לעשות היה
להרגיע את הדיירים הלכודים ולדאוג לחלץ ולפנות את הדיירים שנפגעו מהקפיצה" כך
אומר רב פקד רמי רז שהיה המפקד הבכיר באירוע.
האש שפרצה בקומה הראשונה של הבניין ברחוב אצ"ל
53 בסביבות השעה 04:30 לפנות בוקר, השתוללה
ואיימה לזרוע הרס וחורבן גם בקומות העליונות של הבניין."התעוררתי לעבודה
כהרגלי בשעה 04:30 לפנות בוקר וראיתי שעשן סמיך חודר לבית. פתחתי את דלת הכניסה
לבית וכבר ברגע הזה הרגשתי את גלי החום והעשן שמאיימים לפגוע בבני ביתי. מיהרתי
לסגור את דלת הכניסה ורצתי להעיר את אשתי ובתי הקטנה ורגע אחרי שעשיתי את זה,
הלכתי שוב ופתחתי את דלת הכניסה ואז ראיתי את להבות האש מגיעות עד לפתח ביתי"
כך, בהתרגשות ובסערת רגשות, מספר דוד בן עשור את מה שעבר עליו והוא ממשיך "החיים
שלי, של אשתי ושל הבת שלי, היו בסכנה גדולה ואם כוחות הכיבוי היו מתעכבים בעוד חמש
דקות, אני לא יודע אם הייתי יכול לדבר אתך עכשיו. האש הגיע עד לדלת הבית שלי דרך
גרם המדרגות וכשניסיתי לפתוח את חלון המרפסת, כדי להבין מה קורה, הלהבות רדפו אותי
גם לשם. על מנת למנוע מצב שבו האש תאחז בפנים הבית, סגרתי את המרפסת ושמתי מגבות
רטובות על דלת הכניסה. המקום היחידי שיכולנו אני ובני משפחתי לברוח ממנו, היה
החלון האחורי הקטן, אבל גם כשהגענו לשם לא היה בנמצא שום ציוד או חשיבה מצד כוחות
הביטחון שיסייעו לנו לצאת מהמצב המסוכן שנקלענו אליו. הייתה אפשרות לכוחות הביטחון
לעלות לגג מהצד השני של הבניין, ושם היו יכולים לסייע לי ולבני משפחתי להיחלץ מהתופת
אבל הם בחרו שלא לעשות זאת, וחבל" כך, בנימה עצובה וכועסת, מסיים דוד בן עשור
את דבריו ומתפנה לסעוד את אשתו שעדיין מאושפזת לאחר שעברה ניקוז שיוציא את האוויר
המיותר מהריאה שנפגעה בשריפה. גם העדות של
השכן אלכס שגר בגפו מעל הדירה שעלתה באש, לא מניחה את הדעת הציבורית, "אני
פתחתי את הדלת לשמע הצעקות שבקעו מהשכנים והעשן הסמיך שנכנס לבית וברגע הזה הבנתי
שחיי בסכנה. סגרתי מהר את הדלת ונכנסתי לחדר האמבטיה כי לימדו להקיף את עצמי במים
בזמן סכנת שריפה. בזמן השהייה שלי באמבטיה, הרגשתי מחנק וניסיתי להשיג אוויר תוך
כדי שאני מוריד את עצמי מתחת למסות העשן שהקיפו אותי. הניסיון שלי לנשום אוויר,
גרם לי להתכופף עד למצב שהפה שלי היה מקביל לרצפת האמבטיה. רגע לפני שאיבדתי את
ההכרה, נכנסו כוחות ההצלה והלבישו עלי מסכת חמצן. אני מרגיש שהכבאים הצילו את חיי
ואני מודה להם על כך" מסכם אלכס בהתרגשות יתירה את החוויה המסוכנת שהוא עבר.
רב פקד רמי רז, מפקד תחנת המשטרה בטירת כרמל והקצין
הבכיר בזמן האירוע: "כוחות השיטור הגיעו לאירוע תוך חמש דקות
מקבלת הקריאה במוקד. השוטרים הבחינו בדיירים שמנסים לקפוץ מהחלונות ובאמצעות מערכת
הכריזה המשטרתית ביקשנו מהם שלא לעשות זאת. הדיירים נתבקשו ע"י הכוחות בשטח
להיכנס לבתים, להימנע מלרדת במדרגות עד להגעת כוחות החילוץ אליהם ולהצטייד
בכיסויים רטובים לעצמם ולדלתות הבית וזאת בהתאם להנחיות שקיבלנו מלוחמי האש.
שוטרים עשו פעולות מהירות לחילוץ דיירים שהיה ניתן לחלץ אותם לכיוון האמבולנסים
שהמתינו. מעבר לזאת, הסיוע שלנו הסתכם בתחימת שטח האירוע והרחקת הסקרנים עקב הסכנה
שנשקפה להם. אני הייתי המפקד הבכיר בשטח ואני דאגתי לחבר בין כל הגורמים
הרלוונטיים לטובת הטיפול הנכון באירוע. האם אתה אדוני, כמי שהיה הקצין הבכיר
בשטח, לא חושב שהייתם צריכים לעשות איזשהו מעשה שימנע מהלכודים את התחושה שהנה עוד
רגע הם נשרפים ולאף אחד זה לא אכפת? "תחושות של אנשים במצבים קשים זה דבר
לגיטימי ואני לא מתכוון להתווכח עם זה אבל, מי שהתפקיד שלו היה לעשות את זה אלו הם
לוחמי האש והם דווקא הגיעו מהר מאוד וניהלו את האירוע בפיקודו של מפקד כיבוי של
מרחב חיפה שעבד עם המקביל שלו מטירת כרמל. בהערכת המצב שהם עשו לאותו הרגע, הם
החליטו שמסוכן לפנות דיירים דרך העשן הסמיך ועדיף קודם להשתלט על האש בבית הבוער.
התפקיד של משטרת ישראל באירוע מהסוג הזה הוא ניהולי בלבד, הצד המקצועי מצוי בידיים
של לוחמי האש שאומנו במיוחד למצבים האלה". מדוע לא מצאת לנכון להעלות
שוטרים או לוחמי אש לגג הבניין כדי שינסו לסייע בחילוץ הדיירים במקרה של סכנת
חיים? "שוב, כל הנושא המקצועי בנוגע לטיפול באירוע הזה, צריך להפנות אותו
לפיקוד של לוחמי האש". אתה טוען אדוני, שהפיקוד על האירוע היה מקצועי וללא
דופי, אז איך תסביר את העובדה, שמכל גורם ביטחוני שלקח חלק באירוע וזה כולל את
מרחב חוף של המשטרה, כיבוי אש טירת כרמל ומד"א חיפה קיבלתי נתונים אחרים
בנוגע לכמות הנפגעים באירוע ורמת הפגיעה שלהם. איך אתה מסביר את זה? "יכול להיות שנוצר מצב שנפגעים נוספים פונו
לאחר ההודעה שהוציא מחוז חוף של המשטרה. לגבי הנתונים שקיבלת מהכיבוי אש, אתה
תצטרך לשאול אותם. האם יופקו לקחים מהאירוע הזה שבו אנשים נאלצו לקפוץ מהחלונות
כדי להציל את חייהם? "אני חושב שהכוחות נערכו וגם נתנו מענה בצורה
מקצועית ועם הרבה אומץ לב. אני מבין שיש תחושות קשות בקרב מי שנקלע לסיטואציה כמו
מלכודת אש אבל, אלו הן תחושות סובייקטיביות שאין להן מקום בניהול של אירוע כזה. אתה
מעוניין למסור איזשהו מסר לאזרחי העיר? אני ינצל את ההזדמנות הזאת כדי להודות
לכל האזרחים שנרתמו כדי לסייע למי שנפגע בשריפה. העבודה המשולבת באירוע הזה הייתה
ללא דופי ואני מדבר מהרמה הבסיסית של השוטר בשטח ועד לרמה של ראש העיר שהעמיד את
כל מערכות העירייה כדי לסייע לתושבים שנפגעו באירוע וזה כולל שמירה של עשרים וארבע
שעות על רכושם של המפונים לבתי החולים". אני מבין שחקירת האירוע בהיבט
הפלילי נמצאת בראשיתה. ובכל זאת, האם יש כבר ממצאים כלשהם לגבי הסיבה לשריפה
החמורה? מחקירה ראשונית של האירוע, עולה שמדובר באזרח שהחליט לחמם את עצמו עם
נרות וכרגע נבדק חשד לרשלנות באש של האזרח ואם הוא ימצא אשם יוגש נגדו כתב אישום
בגין אשמה זו". האם האזרח נמצא במער לצרכי חקירה? האזרח היה עצור
בעשרים וארבע השעות הראשונות שלאחר האירוע ולאחר מכן הוא שוחרר.
רש"ף אבי כהן, מפקד תחנת הכיבוי של טירת כרמל: ב-04:54
קיבלנו את ההודעה הראשונה על האירוע ובשעה 05:01 הכוח הראשון בפיקודו של קצין
הכיבוי וראש המשמרת, רש"ף מרזוק חמוד, הגיע למקום האירוע ובהמשך הצטרפו אליו
עוד ארבעה צוותי כיבוי מהמרחב שנתנו את המענה הנדרש לאירוע. בזמן קבלת ההודעה נוצרה
אי הבנה בין המודיע ליומנאי בחדר המבצעים של תחנת הכיבוי בגשר פז והכוחות נשלחו
לרחוב הרצל ולא לרחוב אצ"ל שבו התרחש האירוע ומכאן הבלבול שגרם לעיכוב ההגעה
של כוחות הכיבוי, ולמרות זאת, הכוחות הגיעו בתוך שבע דקות מרגע הקריאה הראשונה
ואני חושב שזה זמן סביר בהחלט מה גם שזה לא הפריע להם ולא מנע את השתלטותם על
השריפה בתוך כחצי שעה". מה יש לך לומר על הטענות הקשות של חלק מנפגעים
שמאשימים אתכם בהגעה לאירוע ללא ציוד מתאים, דבר שלטענתם שסיכן אותם ואת בני
משפחותיהם? "בכל רכב כיבוי אש יש את כל מערכות ההצלה שנדרשות לאירוע
מהסוג שאנחנו מדברים עליו. ההחלטה אם להשתמש בציוד הזה או לא, תלויה בעיקר בהערכת
המצב שמפקדי הכוח מקבלים בזמן אמת ולא משום שיקול אחר. אני לא רוצה להתייחס למה
אומרים אנשים שהרגישו באותו הזמן סכנה לחייהם. אנחנו כמפקדים בשטח, צריכים וחייבים
לקבל החלטות מתוך ראיה רציונאלית ולא מתוך שיקולים רגשיים".
עופר יעקובי, דובר מרחב חיפה של מד"א: "באירוע
המדובר היו שנים עשר נפגעים שפונו לבתי החולים. אחד עשר מהם נפצעו קל ואישה אחת
במצב בינוני. ארבעה מהפצועים נפגעו מחבלות עקב קפיצה או נפילה מאחת מקומות הבניין,
כל השאר נפגעו משאיפת עשן. פינוי הפצועים נעשה לשני בתי חולים, רמב"ם וכרמל
ולקחו בו חלק שלושה ניידות של טיפול נמרץ ושלושה אמבולנסים רגילים של מד"א
שהגיעו מתחנת חיפה. בין הפצועים שני ילדים בני שמונה ועשר שנפגעו קל וגם שוטר אחד
שנפגע משאיפת עשן. באיזה שעה התקבלה קריאת החירום הראשונה אצלכם? קריאת
החירום הראשונה הגיעה מהאזרחים שגרים בבניין והיא התקיימה בשעה 04:56 לפנות בוקר
ולאחר עשר דקות הגיע האמבולנס הראשון.
מוריס אסייג, דובר העיר טירת כרמל:
"מערכות הביטחון של העירייה שהיו בכוננות נתנו מענה ראשוני לאירוע ובשעות
הבוקר המוקדמות זומנו כל המערכות הרלוונטיות ללשכתו של ראש העיר. במעמד הזה הוחלט
שהעירייה והמערכות שעומדות לרשותה כולל מחלקת הרווחה, יעניקו סיוע ראשוני לדיירים
שנפגעו בשריפה". בדיקה של כתב "מבט" גילתה שעיריית טירת כרמל,
באמצעות מחלקת הרווחה שלה, העניקה טיפול וליווי לכל מי שנפגע מהשריפה והשלכותיה והטיפול
הזה כלל פתרונות לינה זמניים וגם שמירה מסביב לשעון על הרכוש שנשאר בבתים הריקים.
מאת:אלי אבוחצרה
תגובות
הוסף רשומת תגובה
תודה על תגובתך היא תפורסם בהקדם