רשומות

מציג פוסטים מתאריך אפריל, 2010

מלחמת חתולי השכונה

תמונה
מלכי השכונה נבירה קטנה בעמודי החדשות של המקומון החיפאי "זמן חיפה", חשפה השבוע בפני הקוראים עמוד שלם שהוקדש לשני הפיגורות שניהלו את טירת כרמל ב-17 השנים האחרונות. "מלחמת האריות" הייתה הכותרת שנתנה העיתונאית אורנה נירנפלד לכתבה. מי שטרח לקרוא מעבר לכותרת, מצא השתלחות חסרת מעצורים של שני השותפים בעבר הלא רחוק האחד בשני. מעבר לכך, דאגו שני הפיגורות שמכנים את עצמם מנהיגים, לקחת קרדיט על כול "ההצלחות והשפע" שמהם נהנים תושבי העיר ב-17 השנים האחרונות. שני הליצנים האלה, אריה טל ואריה פרג'ון, רבים על תוצאות שכול ראש עיר שמכבד את עצמו ואת תושבי עירו, היה מתבייש בהן. אני חייב להזכיר לשני הפיגורות האלה שניהלו את העיר כמו שכונה כול אחד בתורו, שטירת כרמל ב-17 השנים האחרונות,נראית כמו פח זבל ענק. מערכת החינוך שלה, מיושנת ותקועה בקונספציות שהיו טובות לפני עשרים שנה וזאת מבלי להזכיר את העובדה שהתוצאות שהמערכת הזאת מביאה היו מביישות כול אדם שעוסק בחינוך. מחלקת הרווחה שלה, נראית כמו מחלקת עינויים של ארגון ביון ולא כמו מקום שצריך וחייב להאיר פנים לבאים בשעריו. כבישי העיר

בנות המין הקשה

תמונה
מי שמסתובב במקומות בילוי הומי אדם ובמיוחד במקומות שמבלים בהם בני נוער, נתקל לא פעם באלימות של בנות המין היפה. רמת האלימות שבה מעורבות נשות ונערות ישראל, לא הייתה מביישת חברים בארגוני פשע בכירים. מה שפעם היה שמור רק לערסים, נרקומנים וחמומי מוח מזדמנים, היום זה חלק משגרת יומן של בנות המין היפה במדינת ישראל. כך לפחות מראים נתוני הפשיעה האחרונים שפרסמה משטרת ישראל, שבהם בנות מככבות יותר מאשר בשנים קודמות. הבנות של היום מסתובבות בחבורות רחוב, שותות אלכוהול כאילו אין מחר והולכות מכות לפחות כמו הערס הממוצע מהרחוב. יותר מ- 1000 בנות נעצרו בשנה האחרונה בגלל התפרעויות בציבור, שימוש בסמים ואלימות ולרובן נפתחו תיקים. למעשה, אפשר להגיד שהבנות של היום זנחו את תיק האיפור והלבוש האופנתי, וכל מה שמעניין אותם זה לחקות את התנהגות הזכרים במלחמה על הכבוד. הצד החייתי של בנות ישראל יוצא החוצה בעיקר אם החבר עושה סימנים של פזילה לעבר מישהי אחרת, או שמישהי אחרת פוזלת לכיוונו. אז, מתחיל קרב חתולות שיכול להיגמר בדקירות קשות או בראשים שבורים. אצל בנות הטיפש עשרה, גם מריבות מטופשות באיי.סי.קיו יכולות בקלות לגרום ל

אדמה המקודשת לסוגדים לכסף ועוד כסף ועוד כסף...

תמונה
ההיסטוריה לימדה אותנו וגם ההווה מוכיח לנו שכל מדינת ישראל היא... הולילנד אדמה המקודשת למושחתים ולעסקנים פוליטיים. וזהו מסר לעלובי החיים שבתוכנו... חיוך אינו עולה מאומה,אך ערכו רב מאוד והוא מעשיר את המקבל ולא מרושש את הנותן. אין לך אדם שהוא כה חזק, עד כי יוכל להתקיים בלעדיו. אין לך אדם שיהיה כה עשיר, עד כי החיוך לא יוכל להוסיף לו מאומה. יתרה מזאת, אין לקנותו בכסף, אין להוציאו בעורמה ואין להשיגו בגנבה כי אז אין לו ערך. ערכו לא יסולא בפז רק אם הוא מופיע מאליו או באופן טבעי. אם יש אנשים שהם עייפים מדי מכדי שיהיו מסוגלים לחייך אליך, אז חייך אתה אליהם שכן, אין אדם הנזקק כל כך לחיוך, כמו אותו אדם שאינו מסוגל לחייך אליך! אז אנשים... חייכו אל החיים ותראו כמה החיים יחייכו אליכם בחזרה. מוקדש לכל האוכלי חינם המעאפנים שמקדשים את הכסף לפני החיים, הכבוד והחברות. לצערי, אותם אנשים מנהלים את חיינו והם בטוחים שנתינה, חיוך ואמירת שלום (לא כולל תקופת בחירות) עולים כסף. אני בז לצורה ולסגנון החיים של האנשים האלה. בעיניי תמיד הם ישארו עלובים וחסרי עמוד שדרה ואני אזכיר להם בכל הזדמנות שהם הגיעו לעולם ערומים ו

ושבו בנים לארץ חמדת אבות...

תמונה

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה.

תמונה
לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה, ליקטנו עבור צעירי טירת כרמל, חלק מההיסטוריה של היום החשוב והעצוב הזה. הנצחת חללי מערכות ישראל היא מקבץ הדרכים שבהן מדינת ישראל, גופים ציבוריים וגופים פרטיים, משמרים את זכרם של הנופלים במערכות ישראל. מיום הקמתה נמצאת מדינת ישראל במאבק על קיומה, מאבק זה החל מראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל וגבה קורבנות רבים שלהנצחתם הוקדשו דרכים רבות. במושג חללי מערכות ישראל נכללים לוחמי צבא הגנה לישראל ושאר אנשי מערכת הביטחון שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל, לוחמי המחתרות שנפלו למען תקומת ישראל ונפגעי פעולות טרור. קיומו של יום זיכרון כללי לנופלים במלחמת העצמאות, היה מוסכמה מובנת מאליה. אלא שבזמנו, עמדו על הפרק בעניין זה שתי בעיות מרכזיות: מתי לקיים את יום הזיכרון ומה יהיה תוכנו. שנים מעטות עברו עד להתגבשותו של יום הזיכרון הכללי לחללי מערכות ישראל המוכר לנו במתכונתו העכשווית. בימיה הראשונים של המדינה החדשה, ימי הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות, בשנים 1949 - 1950 התקיימו ביום העצמאות עצמו, והיחידה להנצחת החייל בשיתוף עם צה"ל קבעה את ס

"לא תלך רכיל בעמך"

תמונה
האבטלה שנכפתה עלינו עקב המצב הכלכלי הקשה, יצרה בארצנו הקטנטונת תרבות של רכילות שלא יודעת שובע וגבולות, ותופעה זו מקבלת תאוצה רבה במיוחד אצל הנשים אבל, הרכילות הגרועה והמרושעת ביותר, מגיעה דווקה מכיוונם של הגברים. כל עיר והרכלנים שלה. מספיק שפנוי או פנויה ייראו בציבור משוחחים וכבר הם ימצאו את עצמם מככבים בשיחת היום של הרכלנים באותה העיר. הרכלנים המקצועיים יקבעו בוודאות שזוג המשוחחים כבר גרים ביחד ונמצאים בשלבים מתקדמים של התוכניות לחתונה והרכלנים היותר מעודנים יסתפקו בניחוש אם המשוחח הכניס כבר את המשוחחת למיטה. המצב חמור במיוחד כאשר מדובר ברכלנים שלא משיגים מידע שיספק את תאוות הרכילות שלהם והם ממציאים לעצמם סרטים דמיוניים על אנשים ומפיצים את פרי דמיונם בכל עיר מגוריהם וזאת כדי לספק את תאוות הרכילות שדבקה בהם. "החיים והמוות ביד הלשון" אמרו חז"ל והתכוונו לכל מילה...רכילות כידוע לכולם יכולה לגרום נזקים למי שלבו חלש ונוטה להתייחס להבל פיהם של הרכלנים. הוצאת לשון הרע וגם רכילות, הן מהעבירות החמורות ביותר בדת היהודית. כדי למנוע מהמרכלות והמרכלים האובססיביים להביא אסון על עצמם

האבירים ועלובי החיים של התקופה המודרנית

תמונה
מובטלים ואנשים קשיי יום הם אבירי התקופה המודרנית.. לאורך כל ההיסטוריה האנושית, נהגו בעלי הממון והשררה ובעיקר החלולים שביניהם, לשייך את מעוטי היכולת הכלכלית לסוג של עלובים שהעליבות והמסכנות מאפיינת את חייהם ואת חיי ילדיהם. שיוך מעוות זה, העניק לאותם בעלי ממון חלולים, לגיטימציה לזלזל וללעוג לאותם מעוטי יכולת שהמזל לא האיר להם פנים. בתקופה שלאחר קום המדינה, כאשר רוב היהודים עוד היו ערבים זה לזה, בעלי התפקידים הציבוריים במדינת ישראל בכלל וברשויות המקומיות בפרט, ראו בעבודתם שליחות ציבורית ממדרגה ראשונה שכל מטרתה מכוונת לעזרה לציבור קשה היום שנאלץ להילחם מלחמה יומיומית כדי לשרוד. לאחרונה, התחושה שלי היא שהיום רוב אנשי הציבור הם אנשים חלולים וחסרי עמוד שדרה. רובם המכריע בנוי משקרנים כרונים שמסוגלים להסתכל לציבור בוחריהם בעיניים ולהצהיר "לא גנבתי" כאשר הם גונבים. להסתכל לציבור הבוחרים שלהם בעיניים ולהגיד "לא חרגתי בבניה" כאשר הם חרגו ועברו על החוק. לקבל משכורת של 20.000 שקל בלי לעשות כלום על חשבון כספם של מעוטי היכולת כדי להקיף את עצמם בדשא (סינטטי)מזויף מבלי לתרום לכלל כ

יזכור ישראל ויתברך בזרעו ויאבל על זיו העלומים וחמדת הגבורה...

תמונה
"יום הזיכרון לשואה והגבורה" לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה, סיכמנו עבור צעיריה של טירת כרמל, חומרים חשובים המספרים את היסטוריה של שואת יהודי אירופה ואת ההיסטוריה של יום הזיכרון לנירצחים באותה השואה האיומה. כ"ז בניסן הוא יום הזיכרון לשואה והגבורה- יום שבו עם ישראל זוכר ומנציח את זכרם של ששת מיליוני היהודים שנרצחו בשואה. התאריך כ"ז בניסן נקבע כיום הזיכרון לשואה והגבורה לראשונה ע"י הכנסת בשנת תשי"א-1951 ואז הוא נקרא "יום השואה ומרד הגטאות". בשנת תשי"ג-1953 במסגרת חוק "יד ושם" שונה שמו ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. בשנת תשי"ט- 1959 בעקבות מאבקם של ניצולי השואה, קבעה הכנסת בחוק את יום הזיכרון לשואה ולגבורה וכל מרכזי הבילוי והבידור נסגרים על פי החוק הזה בערב יום הזיכרון. התאריך העברי (כ"ז בניסן) של יום השואה, נלקח בגלל קרבתו לתאריך שבו החל מרד גטו וורשה (י"ד בניסן). מאחר שמרד גטו וורשה פרץ ב-י"ד בניסן שהוא למעשה ערב חג הפסח, הוחלט בין מקבלי ההחלטות בכנסת, לבחור את התאריך כ"ז בניסן כיום הזיכרון לשואה ולגב

המדריך למתגרשים תמימים ותפרנים.

תמונה
ריבוי מקרי הגירושין בקרב הזוגות הצעירים הוא אחד מתחלואיה של מדינתנו הקטנטונת. קשיים כלכליים וחוסר סבלנות מתובלת בעצות של עשרות יועצי אחיתופל, גורמים לכך שזוגות צעירים עושים הכל כדי להתגרש ומהר. "כדי להתחתן... צריך קודם לדעת להתגרש" אמרו חכמי עיר החטאים והם ממש לא טעו. רבים מהצעירים והצעירות ששומעים לעצות האחיתופל של "חבריהם וחברותיהן", מוצאים את עצמם במאבק גירושין מכוער שבו כל הצדדים נפגעים כולל הילדים. רבים מהצעירים שהחליטו להתגרש (והפרוטה לא מצויה בכיסם), מוצאים את עצמם במאבקים משפטיים שאין להם מושג בהם. " חדשות טירת כרמל" ליקט עבור אותם צעירים אובדים, מספר עצות למתגרש התמים והתפרן. איפה מתגרשים? במדינת ישראל הסמכות היחידה לדון בענייני "גט ושלום בית" נתונה לבתי הדין הרבניים. אולם, במקביל לבתי הדין הרבניים קיימת מערכת של בתי משפט אזרחיים, אלו הם בתי המשפט לענייני משפחה והם מוסמכים לדון בשאר העניינים הנלווים לסכסוך המשפחתי כגון:משמורת הילדים, הסדרי ראיה של הילדים, מזונות ותביעות הנוגעות לרכוש. נהוג לחשוב שבתי הדין הרבניים עושים חסד עם הגברים ובת

אם העבודה היא בריאות, אז שיתנו אותה לחולים...

תמונה
מנהלי חברה של הוצאה לאור ניסו לחקור כיצד קרה שאיש מעובדי החברה שלהם, לא גילה כי אחד מחבריהם לעבודה, ישב מת בכיסאו במשך חמישה ימים ואיש לא התעניין בשלומו. ג'ורג' טרקלבאום(51) אשר הועסק כמשווק בחברת ההוצאה לאור ניו יורקית במשך 30 שנה, עבד במשרד רחב ידיים ביחד עם עוד 23 עובדים, נפטר מדום לב ליד שולחנו ביום שני. למרבה הצער, איש מחבריו לעבודה לא הבחין בכך עד יום שבת בבוקר כאשר המנקה נכנסה ושאלה אותו מדוע הוא עובד גם בסוף השבוע.מנהל המשרד אליוט ווצ'יאסקי הסביר לעיתונאים הסקרנים שהתעניינו לפשר העובדה המוזרה שעובד מטעמם יושב מת במשרד במשך חמישה ימים ולילות ואף אחד מהעובדים לא שם לב לכך: "ג'ורג' היה תמיד האיש הראשון שהגיע בבוקר והאחרון שעזב בערב" אמר המנהל ברצינות גמורה והמשיך: ולכן לאף אחד מהעובדים כולל המנהלים, זה לא נראה תמוה שהוא יושב באותה תנוחה כל הזמן. ג'ורג' תמיד היה שקוע בעבודתו ולא יצר קשר עם סביבתו". בניתוח שלאחר המוות נתגלה כי נפטר, חמישה ימים קודם למציאתו, מדום לב. ומוסר ההשכל של הסיפור: אל תעבוד קשה מדי כי...אף אחד במילא לא שם לב .... מא

"תרבחו ותסעדו"

תמונה
לכבוד חג המימונה, ליקטנו עבור צעירי טירת כרמל, חומרים שקשורים בחג החשוב הזה שנהגו לחגוג אותו בעיקר יוצאי צפון אפריקה והיום חוגג אותו כל עם ישראל. קריאה נעימה. חג המימונה הנו חגם של יהודי צפון אפריקה בישראל. ככל שמדינת ישראל גודלת בשנותיה, כך גדל מספר היהודים משאר תפוצות העולם שחוגגים את החג השמח והחשוב הזה.תחילתו של חג המימונה במוצאי שביעי של פסח והוא נמשך עד למחרת היום. מקורו של חג המימונה במרוקו של המאה ה-18 בחג שנקרא "ליל אמונה" אשר ממנו גם התגלגל השם: מימונה. מימון בערבית פירושו מזל, עושר והצלחה, ושורשיו ביום פטירתו של הרב מימון, אביו של הרמב"ם. יהודי מרוקו האמינו שהלילה האחרון של פסח הוא ליל אמונה ובני ישראל צפויים להיגאל בו כיוון שעל פי האמונה, הגאולה הייתה אמורה להגיע בחודש ניסן. המימונה היא למעשה הפגנת אמונה בגאולה העתידה לבוא. עם צאת חג הפסח ערכו יהודי מרוקו שולחן עמוס כל טוב ומלא בדברי מתיקה, עוגות, ריבות בית, חמאה, דבש, שיבולים ירוקות, צלחת ועליה קמח, פול, תמרים ומטבע כסף ודג חי, כסמל לשפע ופריון. המימונה מסמלת פתיחות, קירוב לבבות וסובלנות, ולא לחינם נה