"לא תלך רכיל בעמך"

האבטלה שנכפתה עלינו עקב המצב הכלכלי הקשה, יצרה בארצנו הקטנטונת תרבות של רכילות שלא יודעת שובע וגבולות, ותופעה זו מקבלת תאוצה רבה במיוחד אצל הנשים אבל, הרכילות הגרועה והמרושעת ביותר, מגיעה דווקה מכיוונם של הגברים. כל עיר והרכלנים שלה. מספיק שפנוי או פנויה ייראו בציבור משוחחים וכבר הם ימצאו את עצמם מככבים בשיחת היום של הרכלנים באותה העיר. הרכלנים המקצועיים יקבעו בוודאות שזוג המשוחחים כבר גרים ביחד ונמצאים בשלבים מתקדמים של התוכניות לחתונה והרכלנים היותר מעודנים יסתפקו בניחוש אם המשוחח הכניס כבר את המשוחחת למיטה. המצב חמור במיוחד כאשר מדובר ברכלנים שלא משיגים מידע שיספק את תאוות הרכילות שלהם והם ממציאים לעצמם סרטים דמיוניים על אנשים ומפיצים את פרי דמיונם בכל עיר מגוריהם וזאת כדי לספק את תאוות הרכילות שדבקה בהם. "החיים והמוות ביד הלשון" אמרו חז"ל והתכוונו לכל מילה...רכילות כידוע לכולם יכולה לגרום נזקים למי שלבו חלש ונוטה להתייחס להבל פיהם של הרכלנים. הוצאת לשון הרע וגם רכילות, הן מהעבירות החמורות ביותר בדת היהודית. כדי למנוע מהמרכלות והמרכלים האובססיביים להביא אסון על עצמם בהבל פיהם, "חדשות טירת כרמל" בדק בשבילם מה מותר ומה אסור ברכילות ומדוע כדאי שימצאו תעסוקה אחרת ומהר.

מאז שנוסדה היהדות היא מטיפה למאמיניה להימנע מרכילות והוצאת לשון הרע. אדם המספר רכילות עובר על איסור מפורש, "לא תלך רכיל בעמך". בגלל שרכילות יכולה לגרום להרג, ציווי זה סמוך וקשור לפסוק: "לא תעמוד על דם רעך". ציוויים אלה חלים גם על מי ששומע רכילות ומקבל אותה... לפי הפסוק: "לא תשא שמע לשווא". האיסור להאמין לרכילות חמור מהאיסור לשמוע רכילות. גם המדע המודרני חקר את תופעת הרכילות ומצא שחוסר המעש של הרכלנים, אינו הסיבה היחידה לצורך שלהם לרכל. מחקרים שנערכו על תופעת הרכילות הוכיחו שהצורך לרכל נובע מבעיה פסיכולוגית עמוקה שקשורה בהערכה העצמית של המרכלים, שמוצאים בהתבטאויות השליליות ביחס לאחרים, דרך לשיפור תדמיתם. הרכילות גורמת להם להרגיש חכמים יותר מתוך הנחה שהם יודעים יותר על כולם. הרכלנים נהנים גם מעצם ההקשבה לשיחות רכילות. יש דבר אחד שהמרכלים סובלים ומפחדים ממנו וזו רכילות שנסובה עליהם. הרכילות ולשון הרע, מהווים את שורש הרע שקיים בבני האדם ועדיף לו לאדם החפץ חיים, להתרחק ממעשים אלה ושכמותם. הדברים הנכתבים פה, מכוונים כנגד תופעת הרכילות שקיימת אצל גברים ונשים כאחד, ואין בהם כדי להעיד על איכותם השכלית או האינטלקטואלית של בני האדם בכלל או של הנשים בפרט.

מאת:אלי אבוחצרה