ימי "טירה" העליזים היו רחוקים מרחק שנות אור מהימים המלאי אינטרסים אישיים של המנהיגות העכשווית של העיר טירת כרמל

מנחם בגין, המנהיג האמתי של הליכוד, נואם נגד מכירת הנשמה והכבוד לתאוות הבצע והכסף. וכל מי שצריך להבין משהו מההקשר שיבין...מאת:אלי אבוחצרה

בתחילת השבוע הנוכחי ישבנו אני ועוד כמה חברים וותיקים בבית הקפה המקומי והעלינו זיכרונות מהימים שבהם העיר טירת כרמל הייתה רק כפר קטן ומושמץ שקרוי בפי כל "טירה". הימים היו ימי שנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת. הכפר "טירה" שהאוכלוסייה שלו הורכבה בעיקר ממשפחות עולים מרובות ילדים שלא שילמו מעולם ארנונה, הכיל שתי מזבלות מסריחות וכמה שכונות מוזנחות ששימשו בעיקר כחממה לגידול עבריינים והיו גם...חיי תרבות עשירים. כן...לא תאמינו אבל, טירת כרמל של שנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת הייתה עיירה שוקקת פעילות של תרבות הפנאי. היו בה שני בתי קולנוע פעילים, היה בה דיסקוטק ופאב. היו בה ארבעה מועדונים פעילים לנוער והיו בה גם בתי קפה שבהם נהגו התושבים לשבת עם המשפחות והילדים שלהם. יום שבת בצהריים בטירת כרמל של שנות השבעים המוקדמות במאה הקודמת, הוציא את רוב התושבים על משפחותיהם לרחוב הראשי. כולם היו נפגשים עם כולם. בתי הקפה היו מלאים באנשים ומוזיקה מזרחית שהייתה אז בחיתוליה נשמעה מכל פינה בבתי הקפה. ההצגות היומיות בימי שישי בצהריים, גרמו לאלפי ילדים להתרגש מהפלא הזה שנקרא סרטים. צריך להבין, הימים הם ימים שבהם כמעט ובשום בית לא הייתה טלוויזיה. המראה של אנשים וסוסים רצים בתוך קיר גרם לרוב הילדים לפעור פה בתימהון שלא היה מבייש אחלה סטלן שחזה בפעם הראשונה את מנעמי סמי ההזיה שלקח. מצבם הכלכלי הקשה באותם הימים של רוב ההורים, הכריח את רוב הילדים להזיע כל השבוע בעבודות יזומות כדי להשיג את החצי לירה לכרטיס הקולנוע. חלק מהעבודות היזומות של הילדים באותם ימים כללו נבירה במשך שעות וימים במזבלות בחיפוש של חוטי נחושת שאפשר היה למכור אותם אחר כך "למשה השמן". עוד עבודה יזומה הייתה "קטיפת זיתים" לטובת הזקנות המרוקאיות שהיו משלמות חצי לירה על פח של 10 קילו זיתים. אגב...היה לוקח לילד יומיים עבודה כדי למלא פח של 10 קילו בזיתים. ובכל זאת, עם כל הקשיים ועם כל המחסור, היה כיף להיות ילד ב"טירה" של אז הרבה יותר מאשר בטירת כרמל של היום שהיא עיר ללא כל מענה לצרכים של בני הנוער והילדים. טירת כרמל של היום, היא עיר ללא כל מענה לתרבות הפנאי של תושביה. אין בה קולנוע אחד לרפואה. אין בה בית תרבות שיאפשר הזמנה של אומן כזה או אחר. אין בה קבוצות ספורט שיתנו מענה לאותם תושבים שאוהבים בידור מהסוג הזה. אין בה גנים מרהיבים ומטופחים שיזמינו את התושבים ליהנות מהעושר הטבעי שאלוהים העניק לעיר הזאת. בקיצור...אין בעיר הזאת כלום!!! רגע...יש בכל זאת משהו שמושך את הדבורים (הפוליטיקאים) לדבש(כסף). כן...המשהו הזה זה אנחנו התושבים או שזה הטמטום האווילי שבו אנחנו שרויים בעשרים השנים האחרונות. איפה הפוליטיקאים ימצאו עוד עיר שבה התושבים משלמים ארנונה ולא דורשים עבורה כלום?. איפה הפוליטיקאים ימצאו עוד עיר שבה לתושבים לא אכפת מתרבות הפנאי והבילוי שלהם ושל הילדים שלהם?. איפה הם ימצאו פראיירים כאלה כמו התושבים של העיר טירת כרמל? איפה!!!?.