סיפורו של האלמוג הכי הכי והסבא הכי נודניק שלו

היי...קוראים לי אלמוג ואני בן שנתיים וחצי. לאבא שלי קוראים שי ולאימא שלי קוראים מירית. אני גר בעתלית ומידי פעם קופץ לבקר את החברה והמשפחה בטירה. יש הרבה דברים שאני אוהב בטירה ויש גם הרבה דברים שאני שונא. אני חולה על הג'י. אם. סי. של אבא שלי וגם את החברים שלו לא ממש אכפת לי לפגוש. את הדוד שלי עומרי אני ממש אוהב. החלק היותר מעצבן בביקורים בטירה נמצא אצל הסבא שלי אלי שלא מפסיק לשגע אותי עם המצלמה המעצבנת שלו. לא יעזור שאני עושה פרצופים של עצבני ולא מסכים לחייך הוא ממשיך כל הזמן לתקתק עם המצלמה....החלטתי להפסיק לשתוק ולשתף אתכם בסיוט שלי אצל סבא אלי.
אני מפגין את שרירי השפתיים ואומר לסבא אלי:


אולי תניח לי להנות מהאויר הצח!!!







אני עושה פוזה של אריה ואומר לסבא אלי:

אם לא תפסיק לצלם אני יאכל אותך!!!

אבל...שום דבר לא עצר את הסבא הזה...

טוב...אני אגיד לכם את האמת...למרות שסבא אלי נודניק ולא נותן לחיות בשקט, עדיף לחכות עד שאני אגדל כדי להבריז לאילת...אז להתראות בעוד שש עשרה שנה כשאני אהיה בן שמונה עשרה.

מאת: אלמוג אבוחצרה הכתב לענייני זאטוטים