עיר ללא רחמים

מערכת הבחירות האחרונה, על כל תחלואיה וביזיונותיה, הוכיח לכל מי שהיה לו ספק בכך, שאנו חיים בעיר שבה אין ולו טיפה אחת של רחמים על כבודם של בני אדם בכלל ועל כבודם של אנשי ציבור בפרט.
כבר בתחילת הדרך, כאשר רק הארומה של מערכת הבחירות הפיצה ריח של איבוד שלטון או של לקיחת שלטון, נשלפו ציפורני הארס הפוליטיות בין חלק מאנשי הציבור בטירת כרמל, ומהר מאוד הארס הזה חלחל לתודעתם של תושבי העיר המזוהים פוליטית.
מלחמות פוליטיות מלובות בשנאת חינם, העשירו לא מעט עורכי דין שקפצו על המציאה. עיקר המלחמות, נסבו סביב הצורך להוציא עין האחד לשני גם אם זה בא על חשבון איבוד שני העיניים של הצד המנצח ובנוסף, העיתונאים תמיד הואשמו בעיוורון האלקטוראלי שנפל על שני הצדדים היריבים. המלחמה חסרת הרחמים, תפסה תאוצה מוגברת ככל שהתקרב מועד הבחירות. השמצות, האשמות, קללות ואיומים מרומזים לפגיעה בנפש, באו במקום תוכניות עתידיות שמתכננים לנו ולעירנו הקטנטונת המועמדים השונים. חשוב להדגיש שלא כל המועמדים נקטו בקו הלא מחמיא הזה. חלק מהמועמדים העדיפו שלא להיכנס לתוך הגהנום הזה שנכפה על הציבור בטירת כרמל. כולם, כולל עבדכם הנאמן, חשבו שהסיוט הזה נגמר ב-12.11.08 בשעה 18:48 עת סיימו לספור את קולות החיילים ואריה טל הוכרז כמנצח בבחירות. כאילו כדי להעניש את העיר הזאת על חוסר הרחמים שקיים בה למכביר, העניק לנו אלוהים את פרשת קלפי 12 הנודעת. מיום שפרצה הפרשה, מישהו החזיר את סרט הבחירות אחורה ליום ראשון ה-09.11.08. כל האמוציות והאנרגיות השליליות, צפו ועלו מחדש אצל התושבים. את מקומם של הפליירים, תפס רב סרן שמועתי שעלה לדרגת תת אלוף בטירת כרמל. הלכלוכים של שני הצדדים הניצים, הציפו את אוזניהם של תושבי העיר. כל צד דאג להפיץ שמועות שתכליתם להפחיד את הצד השני. זה התחיל באשפוזו של אריה פרג'ון בטיפול נמרץ, ונגמר במעצרה של אלית טל, בתו של אריה טל.
פרשת קלפי 12, תיזכר כפרשה שהסעירה את טירת כרמל יותר מכל פרשה אחרת. המעורבות של התושבים בנעשה בעיר, גדלה בעקבות התפוצצות הפרשה. תגובות נזעמות ומלאות בדברי נאצה שנשלחו לפורום של האתר, מעידות על מידת הכעס שיש בלבם של התושבים. אופי התגובות, מידת הארס שמצויה בהן וסגנונם הנמוך, מעיד שגם לתושבים ולא רק לאנשי הציבור בטירת כרמל, אין ולו טיפת רחמים על השכנים של מחר.
מאת: אלי אבוחצרה "חדשות טירת כרמל" 21.11.08