פעם אחת היה אדם שחי עד שהוא מת...

מותו הפתאומי של אדם שהכרתי, גרם לי לתהות ולשאול את עצמי, מהו המוות ומה תפקידו?
מיתוסים רבים מנסים להסביר את התכלית שבמוות. בספר בראשית מתואר החטא של האכילה מעץ הדעת כמעשה שהביא את המוות על האנושות. כתוצאה ממעשה זה, גורשו אדם וחוה מגן עדן ובני האדם נועדו להיוולד בעצב, לחיות בקושי ובסוף דרכם למות. על פי התנ"ך רק שני אנשים היו חסינים בפני המוות ועלו לשמים בעודם בחיים. "אליהו הנביא" וחנוך אביו של מתושלח שהיה דור שביעי לבריאת האדם.
כאשר אדם נפטר ממחלה קשה, אומרים טוב שהלך והפסיק לסבול. כאשר אדם נפטר בפתאומיות, אומרים טוב שהלך מבלי לסבול. ואני שואל את עצמי כל הזמן, מה המתים היו אומרים על המוות שלהם. מה הם חשבו בשניות האחרונות לפני שמסרו את נשמתם לבורא עולם. הדת היהודית קובעת שפטירתו של אדם, פותחת לו דלת לעולם הבא וכהגדרת הדתיים לעולם שכולו טוב. אם כך, מדוע אנו בוכים ועצובים כאשר אדם קרוב ללבנו מת. כל אדם גולם בתוכו עולם ומלואו ובעולם זה יש אהבות ושנאות, הנאות ואכזבות, משפחה וילדים, אהובים ואהובות, חברים וחברות וזיכרונות של חיים שלמים. ופתאום, כאשר האדם מת, כל זה נעלם כלא היה. לאן לוקח המת את כל מה שהוא אסף במשך חיים שלמים? מה הוא הרגיש כאשר הבין שלא יספיק להשלים את תוכניותיו לעתיד? מה הוא חשב על האישה שהוא אוהב? מה הוא חשב על החברים הטובים שליוו אותו כל החיים? מה הוא חשב על הילדים שלו שנשארים לבד?
מרגע היוולדו של האדם הוא הופך לעבד של ההמשכיות. בתחילת דרכו בעולם, מזינים אותו ומדריכים אותו לקראת השלב שבו הוא יוליד ילדים. מרגע שהאדם מוליד ילדים, כל האני העצמי שלו מתבטל לטובת הצאצאים של ההמשכיות. כל שנות בגרותו של האדם מבוזבזים בעבודה קשה שאמורה לספק את רצונותיהם של צאצאי ההמשכיות. ופתאום יום אחד, לאחר עבודה קשה של שנים שבהם האדם נתן את כל כולו הוא מת...סתם כך. עורכים לוויה, קוברים את האדם ואומרים שצריך להמשיך הלאה בחיים. מישהו שם למעלה החליט שהפראיירים צריכים להתחלף...במשך שנות חיי הקצרים. יצא לי להשתתף בלא מעט הלוויות ותמיד הטרידה אותי המחשבה מדוע האבל מקבל צורה שונה בין אדם לאדם. יש אנשים שצורחים בלא הפסקה במהלך לוויה של קרוב שלהם ויש אנשים שנשארים מאופקים. יש מי שבוכה ללא הפסקה ויש מי שצוחק מבלי שיוכל להסביר למה. הדתיים מבטיחים לנו חיי נצח בעולם הבא...ואולי העולם שלנו זה העולם הבא, שאין בו חיי נצח? ואולי גן עדן וגיהנום נמצאים דווקא בעולם הזה שבו יש אנשים שצריכים לירוק דם בשביל פת לחם ויש אנשים שנולדו עם כפית של זהב בפה?
מאת: אלי אבוחצרה